פעילות בינלאומית

ייעוץ אקדמי, הקמת מעבדה ומחקר יישומי

• ליווי הפקולטה המשותפת של HIT והאוניברסיטה הלאומית של אוזבקיסטן ע״ש מירזו אולוגבק (NUU) בטשקנט — סגל של 5 מרצים עם תפוקה של מעל 20 מאמרים בשנה.
• HIT כ״ארגון שותף״ במענק ה-FAI מס׳ AIF-2/4 של NUU: הקמת מרכז רב-תחומי ורב-תכליתי למידול ממוחשב — גיאו-מידול תלת-ממדי.
• קורסים וייעוץ להקמת מעבדת מודלים תלת-ממדיים בגיאולוגיה, בשיתוף הפקולטה לגיאולוגיה ומערכות מידע גיאוגרפיות.
• שלושה ביקורי עבודה בטשקנט — 2021, 2022 ו-2023 — לליווי שוטף של התוכנית ושל הסגל המקומי.
• בעקבות הביקור של יוני–יולי 2022 נכתב דוח הערכה והמלצות לנשיא HIT לשיפור ביצועי התוכנית הבינלאומית — פערי ציפיות, זרימת מידע והרכב הקבוצות.
• תכנון טקס הענקת התארים לבוגרי התוכנית בסיום כנס STEMM.
• הצגת מרכז הפרויקטים בכנס הבינלאומי לביטחון תזונתי באוניברסיטת סמרקנד, כולל פרויקט על בעיות צפיפות ושינויי ערים בדוגמת טשקנט.
• הצעת מחקר יישומי: ניטור מיקרו-תזוזות בסכר צ׳ארוואק על נהר צ׳ירצ׳יק באמצעות רשת חיישני LoRaWAN וחישה מרחוק, כולל בניית מודלי שינוי ויכולת התרעה בזמן אמת — בצוות רב-תחומי של גיאולוגיה, אלקטרוניקה, סייסמולוגיה, GIS, הידרולוגיה וגיאופיזיקה.

מחקר דוקטורט ופעילות אקדמית

• מחקר דוקטורט ב-KhAI — האוניברסיטה הלאומית לאווירונאוטיקה ״המכון לתעופה של חרקוב״, בהנחיית פרופ׳ Vyacheslav Kharchenko.
• סמינר מחקר ב-KhAI (אוקטובר 2024) על מודל הערכת איכות מערכות מידע בראייה ארגונית.
• פעילות בכנסים בינלאומיים בתחום מערכות תלויות-אמינות ובינה מלאכותית — DESSERT ו-IDAACS.
• העבודה נשענת על ארבע תוצאות מדעיות (NR1–NR4) וכוללת סדרת מאמרים באנגלית סביב מסגרת מדדי KPI לממשל מערכות מידע.

קמפוס דיגיטלי באוניברסיטת באקו · ניטור חקלאי בחישה מרחוק מול Azercosmos

• כתיבת קונספט מלא להקמת קמפוס דיגיטלי באוניברסיטת המדינה של באקו (BSU), בעקבות סבב פגישות באוניברסיטה בין 24 בנובמבר ל-1 בדצמבר 2019.
• ארכיטקטורת מרכז מידע (Information Center) — פלטפורמה אחת המאגדת חמישה בסיסי נתונים מקושרים, בחלוקה לוגית לפעילות אקדמית, מחקרית ומשאבי הוראה, עם נגישות מיידית ומלאה ללשכת הרקטור.
• אפיון היישומים: כרטיס סטודנט, כרטיס עובד (בהבחנה בין סגל אקדמי, מנהלי, מרצים זרים ותפקידי עזר), Learning App, סביבת LEE ללמידה מקוונת, וניהול ספרייה בחמש רמות הרשאה.
• שילוב אבטחת מידע בכל שלבי הפיתוח, כולל מבחני חדירה ונהלים למניעת דליפת מידע רגיש.
• המלצה טכנית: PostgreSQL ו-MongoDB, כ-45–60 טבלאות מטריות, גישת NOSQL להכלת Big Data, ו-API שנבנה במקביל לממשק המשתמש.
• מודל יישום מדורג: פיילוט בפקולטה אחת או שתיים עם מעורבות עמוקה של סגל BSU כבר בשלבים המוקדמים — כך שאותם אנשים יכשירו בעצמם את שאר הארגון בשלב הפריסה המלאה, וכך יקוצרו זמן ההטמעה ועלותה.
• בניית הצעת שיתוף פעולה מול סוכנות החלל האזרית Azercosmos לניטור חקלאי מבוסס עיבוד תמונות לוויין.
• תכולת הניטור המוצעת: השקיית שדות כותנה בשלושה שלבי גידול (זריעה, לפני פריחה, אחרי פריחה), השקיית שדות טבק, גדילת צמחייה בקרקע חקלאית והערכת יבול.
• בניית מפות גידולים מעיבוד תצלומי לוויין והערכת מליחות קרקע.
• הגדרת התוצר: פענוח תצלומים, סיווג חתימות ספקטרליות, אספקת שכבת פלט ותוכנת שולחן עבודה תומכת למשתמש.
• ניתוח הפער בין תהליך אוטומטי מלא — הדורש עיבוד תמונה מורכב בשילוב למידת מכונה — לבין תהליך חצי-אוטומטי, ומשמעותו למפרט.
• הרצאות וייעוץ אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, בהמשך לפעילות הבינלאומית של מרכז הפרויקטים ב-HIT.

סדנת GIS ומיפוי בית העלמין היהודי העתיק

• יזום והובלת סדנת GIS בת שלושה ימים, שבמהלכה בוצע מיפוי בפועל של בית העלמין היהודי העתיק — כ-4,000 קברים.
• הסדנה נבנתה כך שהתלמידים והסטודנטים המקומיים לומדים שיטות מיפוי תוך כדי ביצוע העבודה, ולא בכיתה בלבד.
• יום ראשון: הרצאות על GIS — מרכיבי המיפוי, עקרונות עבודה ושימושים; הדרכה על תוכנת קוד פתוח ובניית סביבת עבודה; יציאה לשטח ומיפוי בפועל; חזרה לכיתה ועדכון בסיס הנתונים.
• יום שני: המשך מיפוי ועדכון נתונים, חלוקה לצוותים בפורמט תחרותי, והרחבה לתלת-ממד ולדרכי הצגה של מידע גיאוגרפי.
• יום שלישי: סיום המיפוי והכנת התוצרים.
• המיפוי בוצע מטלפונים ניידים בלבד, בתוכנת קוד פתוח — ללא עלויות רישוי.
• התוצרים: בסיס נתונים של קברים עם קואורדינטות ותמונות, שכבות SHP, צילומי אוויר מרחפן, ו-26 גיליונות מפה מודפסים לצד תוכניות בית עלמין בפורמט A0 ו-A3.
• לצד הפרויקט — הרצאת מבוא ל-GIS: מהי מערכת מידע גיאוגרפית, שילוב חישה מרחוק, פוטוגרמטריה, מדידות וגיאודזיה, ויישומים בתכנון עירוני, בריאות, סביבה ואכיפה.